החלטה בתיק רע"פ 3845/04

: | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
3845-04
27.6.2004
בפני :
אליהו מצא

- נגד -
:
אשר חג'ג'
עו"ד ד' גולן
:
מדינת ישראל
עו"ד ר' מטר
החלטה

           המבקש הואשם לפני בית-המשפט לתעבורה בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח תקף, נהיגה בחוסר זהירות וגרימת נזק. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, והוטל עליו עונש של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שמונה עשר חודשים וכן קנס ומאסר על תנאי. בית-המשפט נמנע מלהפעיל עונש מאסר מותנה בן ארבעה חודשים, אשר היה תלוי ועומד כנגד המבקש בגין עבירת תעבורה דומה שביצע בעבר (להלן: התיק הקודם). נימוקו לכך היה כי עונש זה הוטל על המבקש בניגוד להוראת סעיף 22 לחוק העונשין, שלפיה לא יידון אדם למאסר בשל עבירת אחריות קפידה אלא אם כן הוכח כי ביצע אותה במחשבה פלילית או ברשלנות. המדינה ערערה לפני בית-המשפט המחוזי על קולת העונש. ערעורה נתקבל ובית-המשפט פסק, בין היתר, להפעיל, במצטבר, את עונש המאסר המותנה. בית-המשפט המחוזי ציין, כי בתיק הקודם הוכח קיומה של מחשבה פלילית. זאת, לאור הודאתו של המבקש בעובדות כתב-האישום שהוגש שם; לאור דבריו במסגרת הטיעונים לעונש באותו התיק לפיהם הוא עומד על סף קבלת רישיון נהיגה; וכן לאור הרשעה קודמת שעמדה לחובתו בגין ביצוע אותה עבירה בתיק אחר. לפיכך, קבע בית-המשפט, כי עונש המאסר המותנה שהושת על המבקש בתיק הקודם ניתן כדין, וכי בנסיבות העניין יש להפעילו.

           טענתו העיקרית של המבקש בבקשת רשות הערעור שלפניי היא,  כי שגה בית-המשפט המחוזי בהפעילו את עונש המאסר המותנה שהוטל עליו בתיק הקודם. לטענתו, עונש זה הוטל עליו שלא כדין; זאת מאחר שעל אף שעבירת הנהיגה ללא רישיון הינה עבירה מסוג אחריות קפידה, לא הובאו, במסגרת ההליכים שנתקיימו בתיק הקודם, ראיות לכך שהעבירה בוצעה מתוך מחשבה פלילית. לטענתו, אף בכתב האישום שעל יסוד הודיה בעובדותיו הורשע, יוחסה לו עבירה של נהיגה ברכב "מבלי שהוא מורשה כלל לנהיגה בכלי רכב מסוג שהוא", ולא צוין היסוד הנפשי שבו בוצעה העבירה. על כן, טוען המבקש, הרי שמלכתחילה לא ניתן היה להטיל עליו את עונש המאסר המותנה בתיק הקודם; ובוודאי שלא היה נכון מצדו של בית-המשפט המחוזי, במסגרתו של ההליך הנוכחי, לקבוע ממצאים בדבר קיומה של מחשבה פלילית על יסוד נתונים אשר לא הוצגו על ידי התביעה בהליך שנתקיים בתיק הקודם.

           בתגובת המדינה לבקשה - אשר הוגשה בהתאם להחלטתי מיום 11.5.04 - צוין כי מבלי לנקוט עמדה בשאלה אם עבירת הנהיגה ללא רישיון הינה עבירה מסוג אחריות קפידה, הרי שהשאלה היחידה השנויה במחלוקת היא אם במסגרת התיק הקודם הוכח כי המבקש ביצע את העבירה במחשבה פלילית או ברשלנות. בעניין זה, טענה המדינה, כי בית-המשפט המחוזי צדק בקובעו כי העבירה נשוא התיק הקודם נעברה במחשבה פלילית. זאת, בעיקר לאור הודאת המבקש בעובדות כתב-האישום נשוא התיק הקודם, שמהן עלה כי המבקש נהג ללא רישיון ביודעין. על כן, סבורה המדינה כי אין מקום למתן רשות ערעור במקרה שלפניי. 

           דין הבקשה להידחות. מוכן אני להניח, כטענת המבקש, כי כתב האישום שהוגש נגדו לקה בחסר. ככלל, מוטל על התביעה לפרש בכתב-האישום את היסוד-הנפשי אותו היא מבקשת לייחס לנאשם. בכך היא מבהירה לנאשם, הבוחר להודות בעובדות כתב-האישום, את השלכות הודייתו, ובכך אף נחסכות התדיינויות ממושכות בבתי-המשפט בשאלת הוכחתו של היסוד הנפשי (ראו: רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, 702). אולם בפגם זה, וכיוצא בזה גם בהסתמכות של בית-המשפט המחוזי על הודיית המבקש בעובדות כתב-האישום שהוגש נגדו בתיק הקודם, אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור. ראשית, משום שטענותיו אינן מעוררות כל שאלה בעלת חשיבות כללית או קשיות מיוחדת, החורגת מעניינו הפרטי, והעשויה להצדיק דיון לפני בית-המשפט העליון כערכאה שלישית. ושנית - ובכך העיקר - משום ששוכנעתי כי למבקש לא נגרם עיוות דין. המבקש לא החזיק מעולם ברישיון נהיגה. הוא נתפס והורשע מספר פעמים בעבר בנהיגה ללא רישיון, וחרף ההזדמנויות שניתנו לו לשנות את דרכו, חזר שוב ושוב לסורו. זאת ועוד: מן המפורט בכתב-האישום נשוא הבקשה שלפניי - שבעובדותיו הודה - עולה כי נהג ביודעין, ללא רישיון ובחוסר זהירות, עד שהתנגש ברכבו בניידת משטרה אשר דלקה אחריו. יתרה מכך, משלא ערער המבקש על פסק הדין שניתן בעניינו בתיק הקודם, מה לו כי ילין כעת על הפעלתו של העונש שהוטל עליו באותו התיק, בטענה חדשה שלפיה מחשבתו הפלילית בעבירה נשוא התיק הקודם לא הוכחה. מכלל הנסיבות האלה מתחייבת המסקנה כי בקשת המבקש איננה מגלה עילה למתן רשות ערעור. אף ביתר הטענות שהעלה המבקש בבקשתו אין כדי לשנות ממסקנה זו.

           הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו ביום 18.7.04 עד השעה 11:00.

           ניתנה היום, ח' בתמוז תשס"ד (27.6.04).

                                                                                                 המשנה לנשיא


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>